הקדמה

הקדמה

מטרת הספר היא לא כדי לפאר ולרומם, שהרי סבא תמיד היה בורח מן הכבוד, אלא כדי ללמד את הדורות הבאים מהי הדמות האידיאלית שאליה צריך לשאוף מבחינה אישיותית ומידות מתוקנות. פעמים רבות הדמויות היחידות שיש לנו ללכת בעקבותיהן הן של תלמידי חכמים עצומים, גדולי עולם שחיו בתוכנו רק כלפי חוץ.

דמויות אלו, פעמים רבות, כל כך רחוקות מאיתנו, כל כך מופרשות מחיי היום יום עד שבמידה רבה קשה לנו לקחת מהם הנהגות לחיים. אנחנו צריכים כוכב שגר איתנו שניתן ליהנות מאורו, לדבוק בדרכיו וללכת במידותיו והנהגותיו.

כזה היה סבנו היקר הרב יוסף אביקסיס זצ"ל. כוכב קרוב. מלטף ומחמם. דמות לחיקוי. ראינו במו עינינו כיצד ניתן לחיות בעולם הזה, לשים לב לאנשים ולפרטים הקטנים, להיות אכפתי מכל עם ישראל בכלל ומהמשפחה בפרט ובכל זאת להיות כמה דרגות למעלה. למעלה מהבוץ, למעלה מהתחרות, למעלה מההבל העולמי שעוטף אותנו, למעלה מהקטנוניות, למעלה מהראייה השטחית והרגעית. פשוט למעלה!

מטרת הספר הזה היא ללמוד ממנו כיצד ניתן להתרומם. כיצד ניתן לחיות חיי תורה בעולם של חומר ולקדש אותו. לדעת לשים את העיקר עיקר ואת הטפל טפל. לדעת כיצד ליישם בצורה נכונה ומאוזנת את כל הערכים של התורה – לימוד תורה, קדושה, תפילה מעומק הלב ובכוונה, חסד ורחמים, אמת ומשפט, וכל זאת מבלי להיות מנותק מהעולם הזה, מהמשפחה, מהפרנסה, מהחברה. להיות בתוך אך למעלה, בקדושה.

סבי היקר היה דמות מופת שחיי היום יום שלה היו שיעור מוסר מהלך ומתמשך. לא רצינו להביא את הסיפורים הגדולים, את המופתים, אפילו לא חיפשנו אותם, הם פחות עניינו את סבא ובעקבות כך גם אותנו. אנו רוצים לדעת איך לחיות בקדושה!

המופת האמתי הוא חיי תורה במלוא מובן המילה, בתוך ההבל העולמי המאיים לשכח מאיתנו את העיקר ולהטביע אותנו בתוך הטפל, ויש הרבה ממנו.

בהלוויה, אחד מהרמי"ם בישיבה שלא הכיר את סבא, אמר לי שהוא לא ראה הלוויה כזאת שאנשים רבים בוכים ומצטערים על פטירתו של יהודי שזכה להגיע לזקנה ושיבה ולעבור גיל תשעים. אמרתי לו שאילו הוא היה מכיר אותו, גם הוא היה בוכה. זאת הייתה דמות מיוחדת שחצתה עדות, גילאים ורקעים דתיים.

ננסה להציג מקצת מהדמות בקובץ שלפניכם. אנחנו מבקשים מכם שתעזרו לנו להאיר יותר את הדמות על ידי שתספרו לנו את הסיפורים ה"קטנים" שמלמדים כיצד לחיות בקדושה ובטהרה.